כיצד הוקלטו 11 שירים ב-9 שעות? ההסבר החדש והמפתיע!

ציון דרך בולט, אחד מני רבים בהיסטוריה של הביטלס, הוא יום ההקלטות שערכה הלהקה עבור אלבומה הראשון, Please please me. באלבום הופיעו ארבעה-עשר שירים. ארבעה מהם ראו אור על שני התקליטונים הרשמיים הראשונים של הלהקה (Love me do, P.s I love you, Please please me ו-Ask me why). את עשרת הנותרים הקליטה הלהקה ביום אחד באולפן, ב-11.2.1963. באותו יום הוקלט גם שיר נוסף, Hold me tight, שהופיע באלבומה השני של הלהקה. וכך, לפי המידע הרשמי, כמו ב-TheBeatlesbible.com, ביום הקלטות אחד הקליטה הביטלס 11 שירים.

בפועל, כפי שממשיך ומציין האתר, במידע שנתמך בכל מקורות המידע הרשמיים האחרים, הביטלס הקדישו באותו יום 13 שעות להקלטה. אם מורידים את זמני ההפסקות בין שלושת  המשמרות שערכו, מדובר בתשע שעות בלבד. בשורה התחתונה הקליטה הלהקה 11 שירים ב-9 שעות.

לפי כל פרשנות, מדובר במשימה לא אנושית, שהרי מדובר בהקלטת המוזיקה והקולות של 11 שירים שונים בפרק זמן קצר ביותר. אלו שירים שנכנסו לאלבום ולכן היו צריכים להיות מושלמים מקצועית מכל בחינה שהיא. בנוסף, את השירים חברי הלהקה היו צריכים לכתוב ולהלחין מראש וכמובן לערוך עליהם חזרות רבות עוד לפני הכניסה לאולפן. כל זאת על מנת להגיע מוכנים ככל שניתן ולנצל היטב את שעות ההקלטה שהוזמנו עבורם.

במשך שנים רבות, למעשה מאז 1963 ועד 2020, לא היה לנו כל מידע שיסתור את הנתון המדהים הזה. להפך: הקלטת אותם 11 שירים ביום אחד רק העצימה את ההילה סביב הביטלס, כי הנתון הזה שידר לעולם שמדובר בחבורת גאונים בעלי יכולות על ביצירה ובנגינה. הנה, הם כל כך “גדולים מהחיים” עד שהם יכולים להקליט 11 שירים ב-9 שעות אולפן בלבד. כנראה שהתיאום ביניהם, בנגינה ובשירה, הוא פשוט מושלם ולכן הם לא נזקקים לזמן רב מדי על מנת להקליט.

בנוסף, בימים שקדמו לאותו יום הקלטות ארוך, הביטלס היו באמצע סיבוב הופעות לחוץ ומתיש. ב-1 בפברואר הם קיימו שתי הופעות; בין ה-2 וה-9 בחודש הם קיימו 8 הופעות נוספות, אחת ליום. ב-10.2 הם לא הופיעו ולמחרת נכנסו להקליט 11 שירים שבהמשך ירכיבו את אלבומם הראשון. סיבוב ההופעות התחדש יום אחד בלבד לאחר ה-11.2. מתי היה ללהקה זמן לכתוב, להלחין ובעיקר להתאמן לא לגמרי ברור. לו”ז ההופעות השוחק מעמיד את המידע הרשמי בסימן שאלה.

אפשר לתת ללהקה “הנחות”  בכך שמתוך 14 שירי האלבום, שישה היו גרסאות כיסוי לשירים שאחרים כתבו. את אותם קאברים הם ככל הנראה שרו בהופעות החיות, אם כי באתר Setlist.fm אין רישום ברור של נגינת השירים בהופעות אלו. בפועל נדרשה הלהקה להקליט ארבעה שירים חדשים באותו יום (חמישה אם כוללים את Hold me tight).

בשנת 2020, כחלק מתהליך החשיפה המדהים לגבי מקרטני והביטלס, קרו שני דברים במקביל: החוקר העצמאי המוביל בכל מה שקשור לביטלס, מייק ויליאמס, קבע בתחקיר מיוחד שהוא העלה באפריל, שהביטלס לא כתבו חלק גדול מהשירים עליהם הם קיבלו קרדיט. הדבר היה נכון בעיקר בשבעת האלבומים הראשונים שלהם, מ”פליז פליז מי” ועד (כולל) “ריבולבר” וחלקית באלבומים שאחריהם. בנוסף, הביטלס לא ניגנו כמעט בכלל באותן הקלטות לשירים ואת מקומם תפסו נגני אולפן מקצועיים. הביטלס בעיקר שרו!

קישור לתחקיר שלו: https://www.youtube.com/watch?v=8htet7N9M2E&t=9065s

זמן לא רב לאחר פרסומו של אותו תחקיר הופיעה ב”אמזון” מהדורה חדשה לספר “שובו של בילי” (Billy’s Back) ואישרה בפועל את הדברים אותם פירסם מייק ויליאמס. “שובו של בילי” נכתב ע”י טום יוהארייט, מי שכתב את ספר הזיכרונות, והוא למעשה מהדורה מקוצרת של אותם זיכרונות. במהדורת 2020 הוסיף הסופר 90 הערות שוליים חדשות ובהן טמון המידע החדש והמטלטל. שני הספרים, “זיכרונותיו של בילי שירס” ו”שובו של בילי”, הופקו בידי אחת מהחברות של פול מקרטני הנוכחי (ביל שפרד). המידע באותם ספרים אושר, מן הסתם, ע”י פול\בילי.

לאור המצגת של מייק ויליאמס והספרים שהזכרתי, הנה מה שקרה בפועל ביום ההקלטות ב-11.2.63 ולמעשה גם במרבית הקלטות האלבומים הבאים של הלהקה. ג’ורג’ מרטין, מפיק העל של הלהקה, שכר כותבים שיכתבו את השירים עבור הלהקה. אחד מהם היה ביל שפרד, מי שבהמשך יתפוס את מקומו של פול הביולוגי בהרכב הלהקה.

לאחר מכן הוא שכר נגנים מקצועיים והקליט בעזרתם את המוזיקה לכל אחד מהשירים. בשלב הבא הוא השמיע לחברי הביטלס הקלטות “דמו” של השירים, על מנת שדרכם ילמדו כיצד לבצע את הקולות בשירים. וכך, כל מה שנדרש מהם בהקלטות הוא לשיר מעל פסקול המוזיקה לכל שיר שהיה כבר מוכן מראש!

הפעולה הזו מסבירה כיצד הקליטו ג’ון, פול, ג’ורג’ ורינגו 11 שירים ב-9 שעות בלבד. כל מה שנדרש מהם הוא רק לשיר! וה”טייקים” שהם ערכו באולפן היו הקלטות שלהם שרים מעל מוזיקה מוכנה מראש. מאותם “טייקים” בחר ג’ורג’ מרטין את הביצוע הטוב ביותר לכל שיר ואותו ביצוע הוטבע על התקליט.

בחמשת האלבומים האחרונים של הלהקה, החל מ”סרג’נט פפר”, עם ביל שפרד כיוצר וכמפיק לגיטימי בתוך הלהקה, ההקלטות הפכו מורכבות יותר, ארכו זמן רב יותר ומעורבותו של ביל שפרד ביצירתם ובהקלטתם גברה. גם תרומתם של ג’ון, ג’ורג’ ורינגו גברה באותם אלבומים אחרונים, בוודאי יחסית לאלבומים הראשונים, אם כי לא ברור עד כמה בדיוק.

*******

קשה מאוד לעכל את הנתונים החדשים לגבי יצירת והקלטת שירי הביטלס.

מכיוון שמדובר במידע שמעמיד את הילת ה”גאונות” סביב הלהקה בסימן שאלה גדול, נדרש כאן גיוס של פרטי מידע רבים שיתמכו בגרסה החדשה. כך קרה במחקר של מייק ויליאמס ובספר “שובו של בילי”. גם אני תרמתי מידע חדש בנושא בספר שלי. השירים עדיין נפלאים כשלעצמם ודבר לא ישנה אותם. אבל כל סיפור המסגרת מסביב ליצירתם ולהקלטתם מפחית משמעותית מאותה “הילה” מסביב לחברי הלהקה. לעומת זאת, המידע החדש מעצים ביותר את חלקו של ביל שפרד, כמי שיצר חלק ניכר מאותם להיטים נצחיים, תחילה מאחורי הקלעים ובהמשך כחבר הלהקה.

זמני ההקלטות הקצרים ביותר של שבעת האלבומים הראשונים מובנים כעת יותר, כי כל מה שנדרש מחברי הביטלס באולפן הוא רק לשיר מעל גבי מוזיקה שהוקלטה מראש. בספר שלי תוכלו למצוא חלק ניכר מההנמקות שמספק המידע החדש וכמובן התייחסות נרחבת למציאות החדשה.

הביטלס, לא מה שסיפרו לנו.